בדיקת עיוורון צבעים

בדיקת עיוורון צבעים – איך מאבחנים ליקוי בראיית צבעים?

ליקוי בראיית צבעים, או בשמו הפופולרי עיוורון צבעים, הוא ליקוי המשפיע על היכולת להבחין בין גוונים מסוימים, בעיקר בין אדום לירוק. מכיוון שהוא משפיע על התפקוד היומיומי, הבחירות המקצועיות ואיכות החיים, מומלץ לבצע בדיקת עיוורון צבעים בשלב מוקדם. אצלנו ב"מאיר עיניים", תמצאו את מגוון הבדיקות הרחב ביותר בארץ לאבחון ליקויים בראיית צבעים, כולן מתבצעות בסטנדרטים הבינלאומיים המחמירים והאמינים ביותר לראיית צבעים.

איך אנחנו רואים צבעים?

לפני שאסביר לעומק על סוגי הבדיקות לאבחון עיוורון צבעים, חשוב להבין איך אנחנו רואים צבעים ואיך פועלת מערכת הראייה.

ספקטרום האור הנראה

האור שאנחנו רואים הוא חלק קטן ברצף של גלים אלקטרומגנטיים, הנמדד בננומטרים. טווח הראייה שלנו נמצא בין של 380nm ל-760nm, ונקרא "ספקטרום האור הנראה". אורכי הגל השונים מורגשים על ידנו כצבעים, כאשר ביניהם נמצאים כל גווני הביניים. למעשה, האור הלבן הנפלט מהשמש מכיל את כל הגוונים והצבעים בהם אנו מבחינים.

כאשר אור פוגע באובייקט כלשהו, הוא מוחזר אל העיניים שלנו באורכי גל מסוימים. ההחזר הוא זה שקובע באיזה צבע האובייקט ייראה. למשל, אם הוא לא יחזיר כמעט אור, הוא ייראה לנו בצבע שחור. לעומת זאת, אם הוא יחזיר את רוב האור, הוא ייראה לנו לבן.

גם לתאורת הסביבה יש השפעה על הצבע – בתאורה מסוימת נראה את האובייקט בצבע מסוים, ובתאורה אחרת נראה אותו בצבע אחר. אם תבחרו, למשל, בגוונים מסוימים לעיצוב הבית על פי המראה שלהם בחנות, תיווכחו לגלות כי אצלכם בבית הם נראים שונים בתכלית – והכל "באשמת" התאורה.

איך האור נקלט בעין שלנו?

האור המוחזר אלינו עובר את כל חלקי העין, ונקלט בחיישנים (קולטנים) שנקראים Photoreceptors. הקולטנים ממוקמים בחלק האחורי של העין, באזור הנקרא רשתית, ומחולקים לשני סוגים עיקריים:

קנים (Rods)

קולטנים בעלי סף רגישות נמוך, שאחראים על ראיית הלילה וזקוקים לעוצמת אור נמוכה כדי לפעול. בשל הכמות הגדולה והפיזור הרחב שלהם ברשתית, הם אחראים בנוסף על קליטת תנועה במרחב גם באור יום.

החומר שנמצא בקנים נקרא Rhodopsin. טווח הרגישות הספקטרלית שלו הוא 380-590nm, כששיא הרגישות (יכולת הקליטה) שלו נמצא ב-507nm. המשמעות היא, שהקנים יבחינו בחשיכה בכל קשת הצבעים (סגול, כחול, ירוק, צהוב, כתום), פרט לצבע האדום. עם זאת, מכיוון שהם משמשים לראיית לילה ואין להם רגישות לצבעים מסוימים, כל האורות בספקטרום ייראו על ידם בצבע לבן. אור אדום, שהגלים שלו ארוכים מ-590nm, לא יראה על ידי הקנים כלל.

מדוכים (Cones)

קולטנים שאחראים על חדות הראייה ופעילים באור. כמו כן, מכיוון שבחשיכה לא ניתן להבחין בצבעים באמצעות קולטני הקנים, הם אחראים גם על ראיית צבעים. שיא הרגישות של קולטני המדוכים נמצא ב-555nm לערך.

ישנם שלושה סוגי מדוכים, שכל אחד מהם רגיש לחלק אחר בספקטרום האור הנראה:

1. מדוכים כחולים (S Cones) – מכילים חומר שנקרא Cyanopsin. מדוכים אלה רגישים לגלים אלקטרומגנטיים קצרים בטווח של 380-550nm ובעלי רגישות שיא ב-420nm – כלומר, קולטים ספקטרום אור סגול, כחול, וטורקיז (Cyan).
2. מדוכים ירוקים (M Cones) – מכילים חומר שנקרא Chloropsin. הם רגישים לגלים אלקטרומגנטיים בינוניים בטווח של 430nm-670nm ובעלי רגישות שיא ב-530nm – כלומר, קולטים ספקטרום אור טורקיז, ירוק צהוב וכתום בהיר.
3. מדוכים אדומים (L Cones) – מכילים חומר שנקרא Erythropsin. הם רגישים לגלים אלקטרומגנטיים ארוכים בטווח של 500nm-760nm ובעלי רגישות שיא ב-560nm – כלומר, קולטים ספקטרום אור ירוק, צהוב, כתום ואדום.

ההשפעה של המוח על תפיסת הצבע

אמרנו קודם, כי אור השמש הלבן מורכב למעשה מכל קשת הצבעים, שניתן להבחין בה באמצעות פריזמה. גם אם נדמה לנו שהאור הלבן הזה שולח עוצמה שווה של כל אורכי הגלים – סגול, כחול, ירוק צהוב, כתום ואדום – אבל בפועל הטווח הלבן מגוון ביותר.

ניקח לדוגמא את נורת הליבון הנפוצה – נורה זו פולטת מעט מאוד אור של גלים קצרים כחולים. לעין שלנו האור ייראה לבן, אבל בפועל חלק משמעותי מהספקטרום אינו נראה. בתאורה כזו, שעוצמת הגלים האדומים שלה חזקה יותר, תפוח אדום ייראה לנו עסיסי יותר. לעומת זאת, בתאורה עם יותר גלים קצרים ופחות גלים ארוכים, התפוח ייראה הרבה יותר עמום.

אז למה אנחנו לא ערים לכך בחיי היום יום? התשובה היא עקביות הצבע (Color Constancy). המוח שלנו יודע שהתפוז שעליו אנחנו מביטים הוא כתום, ללא קשר לתאורה שמאירה אותו וללא קשר לאורכי הגלים הנפלטים מהתפוז אל העין שלנו. לכן, גם דף ספר לבן יישאר לבן – בין אם קוראים במרפסת באור שמש, ובין אם משתמשים בנורה על שולחן הכתיבה. זאת למרות שספקטרום אורכי הגלים הנפלטים ממנו שונה לחלוטין בכל אחד מהמצבים הללו.

מה זה עיוורון צבעים?

אחרי שהבנו איך פועלת מערכת ראיית הצבעים שלנו, נוכל להבין מהו ליקוי בראיית צבעים – קושי להבחין בין צבעים שונים, שאדם מן השורה יבחין בהם בקלות. עיוורון צבעים נחלק לשני סוגים עיקריים:

• עיוורון צבעים מולד – נוצר כתוצאה מפגם גנטי, והוא דו-עיני וסימטרי. הפגם הוא לרוב נקודתי ומתבטא בתפקוד חסר של תאי המדוכים ברשתית (Cones).
• עיוורון צבעים נרכש – פוגע בצורה שונה בכל אחת מהעיניים, ומקורו בחבלה או במחלה כמו סוכרת, גידול ודלקת קרום המוח. הליקוי יכול להיגרם בשל פגיעה במגוון חלקים נוירולוגיים במערכת הראייה: החל מהמדוכים ותאי העצב ברשתית (NFL), דרך עצב הראייה (Optic Nerve) ועד לקליפת המוח (Visual Cortex) האחראית על עיבוד התמונה.

דלטוניזם: עיוורון הצבעים הנפוץ ביותר

דלטוניזם הוא ליקוי בראיית צבעים שנקרא על שם ג'ון דלטון, שסבל ממנו וחקר אותו על עצמו. הוא מתבטא בעיקר בבלבול בין גוונים של אדום וירוק, המכונה Deuteranopia. בסך הכל, תפוצתו עומדת על כ-7 אחוזים באוכלוסייה העולמית. הנתון הזה משתנה מעט באזורים גיאוגרפיים שונים, עקב השתרשות גנטית.

מכיוון שדלטוניזם הוא בתאחיזה למין של כרומוזום X (כלומר, ליקוי גנטי המועבר דרך כרומוזום X), שכיחותו גדולה אצל גברים הרבה יותר מאשר אצל נשים (כ-8% בגברים לעומת כ-0.5% בנשים). הסיבה פשוטה – לנשים יש שני כרומוזומים X. לכן, גם כאשר אחד מהם פגום, ליקוי הראייה לא יבוא לידי ביטוי והן תהיינה רק נשאיות שלו. זאת לעומת גברים בעלי כרומוזום X וכרומוזום Y, שאין להם כרומוזום נוסף לגיבוי ולכן ליקוי הראייה שלהם מתבטא בפועל.

ליקוי בגווני כחול-צהוב

• ליקוי מולד – בניגוד לדלטוניזם, ליקוי מולד בגווני כחול-צהוב הרבה פחות נפוץ ואינו בתאחיזה למין, אלא קשור לכרומוזום מספר 7. מסיבה זו, הוא נפוץ באופן שווה בין גברים לנשים.
• ליקוי נרכש – ליקוי בראיית צבעים כתוצאה מנזק לחלק במערכת הראייה שנגרם במהלך החיים, לרוב יהיה בתחום הכחול-צהוב (טריטן).

אילו סימנים מעוררים חשד לעיוורון צבעים?

סימנים מחשידים אצל ילדים

• בלבול בין צבעים
• קושי במשימות הדורשות זיהוי צבעים, כמו לסדר או לסווג לפי צבעים
• הבעת תסכול ממשימות כאלה

חשוב לדעת: ילדים רבים אינם מודעים לבעיה כלל. רובם גם אינם מבינים שלא מדובר על עיוורון צבעים מוחלט, אלא על ראיית צבעים באופן לא מדויק.

סימנים מחשידים אצל מבוגרים

• קושי לזהות צבעים בתאורה חלשה
• בלבול בבחירת בגדים או בהתאמה של צבעים
• קושי לזהות סימני אזהרה או תמרורים לפי צבע
• תסכול במצבים מקצועיים הדורשים הבחנה בין צבעים

למה חשוב לבצע בדיקת עיוורון צבעים?

למרות שלא ניתן לתקן את הלקות והיא למעשה כמעט ואינה מגבילה אתכם בחיי היומיום, יש חשיבות רבה לביצוע של מבחן עיוורון צבעים משתי סיבות עיקריות:

• תמיכה מתאימה לילדים – חשוב לאתר ליקויים בראיית צבעים כבר בגיל צעיר, כדי למנוע תסכול מהילדים ולסייע להם בשילוב חברתי ודידקטי בגן ובבית הספר.
• בחירת מקצוע – כאשר בוחרים מקצוע לחיים, נדרשת מודעות לליקוי הראייה. הדבר קריטי במקצועות בהם פענוח נכון של גוונים הוא חובה, כגון חשמלאי או מעצב גרפי. כפי שנראה בהמשך, בדיקה מסוג D-15 מאפשרת לבחון גם התאמה מקצועית.

מצבים קליניים שניתן לזהות באמצעות מבחן עיוורון צבעים

אנחנו ב"אופטיקה מאיר עיניים" מאבחנים את שלושת הסוגים הקיימים של עיוורון צבעים: מוחלט; בלבול בדרגות שונות בעיקר בין גווני אדום וירוק; ובלבול בדרגות שונות בין גווני כחול לצהוב. הנה הפירוט המלא של סוגי הליקויים והקבוצות שלהם, שאנחנו מאבחנים באמצעות בדיקה מקצועית מקיפה:

 

מונוכרומטיות (Monochromacy)

עיוורון צבעים מלא כתוצאה מהעדר שניים או שלושת קולטני הצבע ברשתית. אדם עם מונוכרומטיות ייראה בגוונים של שחור-לבן-אפור בלבד, ויהיה בעל חדות ראייה פחותה. מכיוון שאין לו כל יכולת להבחין בין צבעים, ליקוי זה נחשב לעיוורון צבעים קשה. תופעה זו נדירה מאוד באוכלוסיה הכללית.

דיכרומטיות (Dichromacy)

עיוורון צבעים חלקי, המתבטא בבלבול חמור בזיהוי צבע, ללא פגיעה בחדות הראייה. ליקוי זה נגרם כתוצאה מהעדר של אחד מבין שלושת קולטני הצבע, ונחלק לשלוש קבוצות:

1. פרוטנופיה (Protanopia): חוסר בקולטני אדום ברשתית – אדום נראה בגווני אפור. פוגע בכ-1% מהגברים.
2. דוטרנופיה (Deuteranopia): חוסר בקולטני ירוק ברשתית – ירוק נראה בגווני אפור. פוגע בכ-1% מהגברים.
3. טריטנופיה (Tritanopia): חוסר בקולטני כחול ברשתית – כחול נראה בגווני אפור. ליקוי נדיר עם תפוצה שווה בין גברים לנשים.

טריכרומטי אנומלי (Anomalous Trichromacy)

פגם (מוטציה) שכיח וקל, המבטא עיוות של גוון מסוים ולא אובדן מלא שלו. גם ליקוי זה אינו פוגע בחדות הראייה והוא נחלק לשלוש קבוצות:

1. פרוטנומליה (Protanomaly): פגם בקולטני האדום ברשתית, הגורם לבלבול בעיקר בין אדום לירוק, ולבלבול קל בין גוונים נוספים של ירוק וכחול. פוגע בכ-1% מהגברים.
2. דוטרנומליה (Deuteranomaly): פגם בקולטני הירוק ברשתית, הגורם לבלבול בעיקר בין ירוק לאדום. פוגע בכ-5% מהגברים.
3. טריטנומליה (Tritanomaly): פגם בקולטני הכחול ברשתית, הגורם בעיקר לבלבול בין כחול לירוק וכן לבלבול בין סגול לצהוב. ליקוי נדיר עם תפוצה שווה בין גברים לנשים.

 

סוגי בדיקות לאבחון של עיוורון צבעים

ב"מאיר עיניים" אנחנו מציעים את המגוון הרחב ביותר של בדיקות לאבחון עיוורון צבעים:

1.    בדיקת Ishihara

מבחן אישיהארה (Ishihara Pseudoisochromatic Test) הוא הנפוץ ביותר לאבחון של עיוורון צבעים, ובמהלכו אנו מציגים לכם גיליון צבעוני עליו מודפסים מספרים. אדם עם לקות בראיית הצבעים, יתקשה להבחין במספרים או יזהה מספרים שונים מאלה שאדם עם ראייה תקינה יזהה.

יתרונות הבדיקה:

• פשוטה ומהירה
• מבחינה גם בליקויים קלים בראיית צבעים
• ניתן להשתמש בה גם כבדיקת סקר לאוכלוסיה גדולה, בזמן קצר

חסרונות הבדיקה:

• מאתרת ליקויים בתחום האדום-ירוק בלבד, ולא בתחום הכחול-צהוב
• פעמים רבות, האבחנה בין Protan ל-Deutan אינה חד משמעית
• ניתן ללמוד את הלוחות בעל פה טרם הבדיקה, כך שגם אדם עם לקות עשוי לעבור אותה בהצלחה
• בשל הרגישות הרבה שלה, הבדיקה עלולה לאבחן ליקוי בראיית צבעים גם במטופל עם ראייה תקינה

 

בדיקת D-15

Farnsworth D-15 Dichotomous Color vision test או בקצרה D-15, היא בדיקה פופולרית נוספת המבוצעת ב"מאיר עיניים". מדובר בגרסה מקוצרת של בדיקה בשם Farnsworth–Munsell 100 Hue Color Vision test. בבדיקה תתבקשו לסדר כפתורים צבעוניים לפי הגוונים שלהם בקשת הצבעים (Visual Spectrum).

יתרון הבדיקה:

מדובר בבדיקה מהימנה יותר מבדיקת Ishihara, מכיוון שהיא יכולה לקבוע לאיזו תבנית ליקוי המטופלים שייכים: פרוטן, דויטרון, טריטן. בנוסף, היא יכולה לקבוע את חומרת הליקוי והאם הוא נרכש או מולד. מסיבה זו, נוהגים להסתמך על הבדיקה הזו גם במוסדות וארגונים שונים כמו צה"ל, כדי לקבוע כשירות בקורסים כמו קורס טייס או יחידות מובחרות.

חיסרון הבדיקה:

סף הרגישות של הבדיקה נמוך, לכן היא מאתרת ליקויים בינוניים-חמורים ולא מזהה ליקויים קלים. כדי לפתור את הבעיה, קיימת גירסה בעלת גוונים פחות עזים/רוויים (Saturated), שנקראת L'Anthony Desaturated D-15. בדיקה זו מאתרת גם ליקויים קלים בראיית צבעים.

 

בדיקת HRR (ראשי תיבות של Hardy Rand and Rittler) היא מבחן עיוורון צבעים מתקדם, הן למבוגרים והן לילדים. יש לה יתרונות רבים:

• כמו בדיקת ה-D-15, היא יכולה לאשש או לשלול קיום של ליקוי בראיית צבעים; לאבחן את סוג הליקוי (פרוטן, דוטן וטריטן); את חומרת הליקוי (קל, בינוני, קשה); ולקבוע האם הליקוי נרכש או מולד.
• הלוחות הראשונים שמוצגים לנבדקים יכולים לשמש לבדיקת סקר מהירה. אם נמצא בהם ליקוי, ניתן להתקדם ללוחות הבאים שבודקים את חומרת וסוג הליקוי.
• בדומה למבחן Ishihara, בבדיקה מוצגים לוחות עם נקודות צבעוניות, ואתם מתבקשים לזהות מה מופיע בהם. אלא שבניגוד ללוחות ה-Ishihara, בלוחות הללו מוסתרות צורות (איקס, עיגול ומשולש) במיקומים שונים ולא ספרות. לכן HRR היא בדיקה מתוחכמת יותר – לא ניתן לשנן בעל פה את הספרות והיא לא מאפשרת לנבדקים להתחזות.
• ניתן לבדוק באמצעותה גם ילדים בגיל הגן, שלא יודעים לזהות ספרות – יתרון משמעותי במיוחד.

חשוב לדעת: בדיקות ה-D-15 וה-HRR אמנם מציעות רמת דיוק גבוהה משמעותית ממבחן ה"אישיהארה" הבסיסי, אך הן נחשבות לבדיקות המאתרות ליקויים בינוניים עד חמורים בלבד. בנוסף, בכל הבדיקות לעיל, לא ניתן להבחין בין טריכרומט לבין דיכרומט. לשם כך יש להשתמש במכשיר בשם ANOMALOSCOPE.

 

 

Farnsworth Munsell 100 Hue Test

כדי להעניק למטופלים שלנו את רמת האבחון הגבוהה ביותר הקיימת כיום בעולם האופטומטריה והמחקר, צירפנו למערך הבדיקות שלנו את ה-Farnsworth Munsell 100 Hue Test – בדיקה שהיא "סטנדרט הזהב" לאבחון כמותי ומדויק של ראיית צבעים.

מה ההבדל בין בדיקת D-15 לבדיקת ה-100 Hue?

למרות ששתי הבדיקות מבוססות על עקרון סידור הגוונים, קיים ביניהן הבדל תהומי ברמת הרגישות והפירוט:

• בדיקת D-15: מורכבת מ-15 כפתורי צבע בלבד. מטרתה היא בעיקר לסווג את סוג הליקוי (פרוטן, דוטן או טריטן), ולאבחן האם מדובר בליקוי משמעותי. חסרונה הוא שאינה מסוגלת לאתר ליקויים קלים מאוד בראיית צבעים.
• בדיקת 100 Hue: מורכבת מ-85 כפתורי צבע עם שינויי גוון מזעריים, המכסים את כל קשת הצבעים הנראית. רמת הרגישות שלה גבוהה פי כמה, והיא מאפשרת לנו למדוד את כושר ההבחנה (Color Discrimination) המדויק של המטופל.

למה ה-100 Hue נחשבת לאמינה ולמדויקת ביותר?

1. זיהוי ליקויים קלים (Subtle Defects): בזכות הרזולוציה הגבוהה של כפתורי הצבע, הבדיקה מסוגלת לחשוף ליקויים קלים ביותר שכל בדיקה אחרת (כולל HRR ו-D-15) עלולה להחמיץ.
2. דירוג חומרה כמותי: בסיום הבדיקה מתקבל ציון מספרי (Error Score), המאפשר לדרג את חומרת הליקוי בצורה אובייקטיבית לחלוטין. נתון זה קריטי למעקב אחר התקדמות של מחלות עיניים או השפעה של תרופות על הראייה.
3. מיפוי ספקטרלי מלא: תוצאות הבדיקה מנותחות באמצעות תוכנה המפיקה "פרופיל קוטבי" (Polar Profile). מפה זו מראה בדיוק באילו אורכי גל ספציפיים המטופל מתקשה להבחין, מה שמאפשר אבחון מדויק בין ליקוי מולד לליקוי נרכש.
4. התאמה לדרישות מקצועיות מחמירות: זוהי הבדיקה היחידה שנותנת מענה מקיף ומהימן שאינו ניתן לערעור. הדבר חיוני במיוחד עבור מקצועות המחייבים ראיית צבעים מושלמת, כמו עיצוב תעשייתי, רפואה, גרפיקה מתקדמת או בקרת איכות של חומרים.

ב"אופטיקה מאיר עיניים", השימוש ב-Farnsworth Munsell 100 Hue לצד מבחני ה-HRR וה-D-15, מאפשר לנו להציע את מגוון פתרונות האבחון הרחב והמקצועי ביותר בישראל לליקויי ראיית צבעים.

 

תקן תאורה – הפתרון לאחידות בהערכה וראייה של צבעים

כמו שאמרנו, אנחנו יכולים לראות את אותו החפץ בגוונים שונים, בהתאם לתאורה הקיימת בסביבה. מסיבה זו, אחד התנאים הקריטיים לבדיקה אמינה ומדויקת של ראיית צבעים, הוא התאורה הקיימת בחלל. כל בדיקות ראיית הצבעים שאנחנו מבצעים ב"אופטיקה מאיר עיניים" (אישיהרה, D-15 ו-HRR), מבוצעות בתנאי תאורה מדויקים בהתאם לתקן המוגדר לבדיקות הללו.

הסטנדרט המשתנה של אור השמש

ראיית הצבעים של העין האנושית מותאמת לראייה של אור השמש – העיניים שלנו מכוונות להבחין בהבדלים הדקים שבין אורכי הגל השונים בתאורה טבעית. לכן, המסקנה המתבקשת היא שבדיקה של ראיית צבעים תתבצע בחוץ באור השמש. אלא שבפועל מדובר באתגר לא פשוט, מכמה סיבות:

1. מיקום – אם, למשל, הקליניקה שלנו ממוקמת בקומה התשיעית ללא מרפסת שמש, יהיה לנו קשה לבצע בדיקה באור טבעי.
2. שעה – הגוונים המגיעים אלינו מאור השמש משתנים כל היום. לדוגמא, בשקיעה אורכי הגל ארוכים יותר ונוטים לכיוון האדום, ואילו בצהרי היום מגיעים אלינו יותר גלים קצרים הנוטים לכחול.
3. מזג האוויר – הצבעים ביום סגריר נראים אחרת מאלה שמבחינים בהם ביום קיץ בהיר.
4. תנאים גיאוגרפיים – גם המיקום הגיאוגרפי על מפת העולם והגובה מעל פני האדמה משפיעים על אורכי הגלים.
5. רמת זיהום האוויר – חלקיקים שונים בולעים אור באורכי גל שונים, ואילו כאשר ישנו אובך הכל נראה צהוב.

בשורה התחתונה, מכיוון שאור השמש לא קבוע, נוצר צורך לקבוע תקן של לצורך בדיקת צבעים וליצור שפה בינלאומית אחידה להגדרת צבע. תקן זה צריך היה להתחשב בהשפעה של כל המשתנים הללו, עד לרמת קווי הרוחב בה מתבצעת הבדיקה. התקן מאפשר לנו לתאר במספר את הצבע של אובייקט מסוים תחת תאורה ספציפית, והמספר הזה יישאר קבוע בכל סביבת תאורה.

איך נקבעו תקני התאורה?

ה-CIE (ראשי תיבות של Commission Internationale de l’Eclariage), הארגון הבינלאומי לאילומינציה שהוקם ב-1913, קבע את התקנים לאור לבן. התקנים כוללים את עוצמת האור הנפלטת מכל אחד מאורכי הגל השונים בספקטרום (Spectral Power Distribution = SPD), בהתאם למיקום השמש בנקודות שונות בשמים.

לדוגמא, בתעשיית הגרפיקה משתמשים בתקן תאורה D50, שמייצג תאורת שמים בצהרי היום. לעומת זאת, בתעשיית הטקסטיל משתמשים בתקן תאורה D65, שמייצג תאורת שמים בזריחה ובשקיעה. ה-CIE קבע גם תקנים לנורות תאורה שונות, כגון נורות הלוגן ונורות פלורסנט.

טמפרטורת צבע (Color Temperature)

טמפרטורת צבע היא מושג חשוב נוסף בתחום התאורה. ניתן להמחיש אותו כחימום של מוט ברזל, שמקבל גוון של השמש בשקיעה כשהוא מגיע לטמפרטורה של 2,300 מעלות קלווין. לעומת זאת, ב-2,850 מעלות קלווין הוא יקבל גוון של נורת ליבון אופיינית. תאורטית, אם היינו יכולים לחמם את הברזל לטמפרטורה של 5,000 מעלות קלווין, היינו מקבלים מוט בצבע של אור שמש ישיר.

ככלל, תאורה עם טמפרטורת צבע נמוכה תכיל יותר גווני אדום-צהוב, ואילו תאורה עם טמפרטורת צבע גבוהה יותר תכיל יותר גוונים של כחול. רוב הנורות שרשום עליהם Daylight הן בטמפרטורת הצבע של 5,000-7,500 מעלות קלווין.

עוצמת האור או טמפרטורת צבע – מה קובע?

לכאורה, טמפרטורת הצבע יכולה להגדיר את התאורה הנדרשת. אלא שיכולים להיות הבדלים בין שני סוגי תאורה גם כשטמפרטורת הצבע שלהם זהה. לדוגמא: שמש בצהרי היום ותאורה מלאכותית בטמפרטורת צבע של 5000 מעלות קלווין לא יהיו זהות לחלוטין, ויאירו את אותו אובייקט באופן שונה.

ההבדל בין הסוגים נובע מכך, שהעוצמות של אורכי הגל השונים (SPD) על ספקטרום האור הנראה, אינן זהות. מסיבה זו, הרבה יותר מדויק לתאר את סוג התאורה לפי ה-SPD, ולא על ידי טמפרטורת צבע.

 

בדיקה לעיוורון צבעים D-15 בתא תאורה תקני

אינדקס מטמרי (Metameric Index)

כדי לאבחן את מידת הדיוק בעמידה בתקן, נקבעה שיטת דירוג בשם אינדקס מטמרי (Metameric Index). דירוג זה (שנקרא גם "התאמה מטמרית") קובע עד כמה מוצר מסוים מותאם לתקן שקבע ה-CIE. כאשר עוצמת התאורה היא הקרובה ביותר לעוצמות של התקן לאורך כל הספקטרום של האור הנראה, היא תדורג כ-A, הבאה אחריה תדורג כ-B וכן הלאה עד E.

כדאי לדעת: שני צבעים שונים התואמים מטמרית, יכולים להיות מדורגים באופן שונה. למשל, נורות פלורסנט של אור יום יגיעו לאינדקס של B או C; ואילו נורת ליבון תגיע להתאמה מטמרית עם אינדקס של A או B.

אינדקס עיבוד צבע (Color Rendering Index)

מדד נוסף, שנקרא CRI (ראשי תיבות של Color Rendering Index), משווה תאורה מסוימת לתאורה הסטנדרטית לפי התקן של ה-CIE. לפי מדד זה, המספר אפס מייצג את עיבוד הצבע השונה ביותר מהתאורה הסטנדרטית, ואילו המספר 100 הוא עיבוד צבע זהה לחלוטין לתאורה הסטנדרטית.

בדומה לטמפרטורת הצבע, ה-CRI מעניק לנו מידע חשוב אך חלקי בלבד על מקור האור. לדוגמא, הוא לא אומר לנו האם מדובר בנורת ליבון או נורת Daylight. במצב אחר, יכולים להיות שני מקורות אור בעלי אותו CRI אך בעלי הרכב ספקטרלי שונה – אחד יכול להיות זהה לתקן בכחול וכתום ושונה מהתקן בירוק ואדום, ואילו מקור האור השני בדיוק להיפך.

שתי הדוגמאות הללו עוזרות לנו להבין את המשמעות של המדד בחיי היום-יום: למשל, נורות נתרן (התאורה הכתומה ברחובות) הן בעלות CRI נמוך במיוחד של 15, ולכן הן גרועות מאוד להתאמת צבעים. דוגמא נוספת היא חללי משרדים, המוארים לרוב בתאורה בעלת CRI סביב 60. הם אינם עומדים בסטנדרט הנדרש בתעשייה וברפואה, שם מומלץ להשתמש בתאורה עם CRI של 90 ומעלה כדי לבצע הערכות צבע אמינות.

CRI של 100

• תאורה של עד 5,000 מעלות קלווין – מתייחסת למעשה לכל נורות הליבון המוכרות. היא נכנסת לקטגוריה של Illuminant A ובעלת דירוג 100 במדד ה-CRI. עם זאת, לנורות אילו כמעט ואין אנרגיה של אור כחול, ויש להן שפע של אור צהוב, כתום ואדום. לכן, על אף הדירוג הגבוה, הן אינן הבחירה המושלמת להתאמות של צבע.
• מקורות אור מעל 5,000 מעלות קלווין (Daylight) – בשונה מנורות הליבון, תאורה כזו השייכת לקטגוריה שמקבלת דירוג 100, היא בעלת ספקטרום אור נראה שיש בו יותר כחול והוא יותר מלא. לכן, הוא זהה לספקטרום של התקן

 

טבלה מסכמת של סוגי התאורה

כאמור, הגדרת תאורה A מייצגת אור ליבון ממוצע, תאורת B מייצגת אור שמש ישיר, תאורת C מייצגת אור יום ממוצע, תאורת D מייצגת שלבי אור יום שונים, תאורת E היא בעלת אנרגיה שווה לכל אורכי הגל ותאורת F מייצגת נורות פלורסנט בהרכבים שונים. הנה טבלה שמפרטת את ההגדרות והטמפרטורות של הקטגוריות השונות:

טמפרטורת צבע	סוג התאורה בקטגוריה	קטגוריה
2856	incandescent / tungsten	A
4874	obsolete, direct sunlight at noon	B
6774	obsolete, average / North sky daylight	C
5003	horizon light, ICC profile PCS	D50
5503	mid-morning / mid-afternoon daylight	D55
6504	noon daylight, television, sRGB color space	D65
7504	North sky daylight	D75
5454	equal energy	E
6430	daylight fluorescent	F1
4230	cool white fluorescent	F2
3450	white fluorescent	F3
2940	warm white fluorescent	F4
6350	daylight fluorescent	F5
4150	light white fluorescent	F6
6500	D65 simulator, daylight simulator	F7
5000	D50 simulator, Sylvania F40 Design 50	F8
4150	cool white deluxe fluorescent	F9
5000	Philips TL85, Ultralume 50	F10
4000	Philips TL84, Ultralume 40	F11
3000	Philips TL83, Ultralume 30	F12
2733	phosphor-converted blue	LED-B1
2998	phosphor-converted blue	LED-B2
4103	phosphor-converted blue	LED-B3
5109	phosphor-converted blue	LED-B4
6598	phosphor-converted blue	LED-B5
2851	mixing of phosphor-converted blue LED and red LED (blue-hybrid)	LED-BH1
2840	mixing of red, green, and blue LEDs	LED-RGB1
2724	phosphor-converted violet	LED-V1
4070	phosphor-converted violet	LED-V2

כמות האור הנדרשת להערכת צבע

שיטת עבודה נכונה להערכת צבע, צריכה להתייחס לכמות האור המשמשת להארה של דגימות בהירות, בינוניות וכהות. כדי לעשות זאת, משתמשים במונחים לוקס ו-foot-candle ("נר כף הרגל"), המתייחסים ליחידות של עוצמות אור על פני שטח מוגדר.

• לוקס אחד מוגדר כ-1 לומן, המופץ על שטח של 1 מטר רבוע. לדוגמא, במשרד טיפוסי יש 320-500 לוקס; זאת לעומת אור שמש ישיר ביום בהיר, שהוא בעל עוצמה של יותר מ-100,000 לוקס.
• "נר רגל" הוא 1 לומן, המופץ על שטח של רגל רבוע. כלומר, נר רגל אחד שווה ל-10.8 לוקס.

כדי ליישם את השיטה, קיימים תקנים שונים. למשל, תקן הקובע כי התאורה לצפיה בחומרים בהירים צריכה להיות עד 540 לוקס (50 foot-candles), ואילו לצפייה בחומרים כהים מאוד נדרשת תאורה בעוצמה של עד 2150 לוקס (200 foot-candles).

התקן המשולב שעושה סדר

כדי למנוע תסכול מיצרני התאורות, שנאלצו להתמודד עם מדדים, מושגים ופרמטרים מרובים, הארגון הבינלאומי למען התקינה (ISO) בז'נבה, שוויץ, פיתח שיטות המורכבות מכל הפרמטרים הדרושים. כל שיטה מתייחסת להארה של דוגמאות צבע שונות, לצורך הערכת צבע חזותית.

לדוגמא, ISO 3664 פותח כדי לסייע תעשיית הצילום והגרפיקה, ו-ISO 23603 פותח בעיקר עבור יצרנים. כיום, משתמשים בשני הסטנדרטים הללו כנקודת מוצא מוצקה לתאורה אמינה, בכל תחומי התעשייה – פלסטיק, טקסטיל, אבני חן ועוד.

התאורה התקנית הנדרשת לצורך בדיקת עיוורון צבעים

כפי שראינו, תאורה מלאכותית במשרד או בחדר בדיקה, אינה עומדת בתקן – לא מבחינת ספקטרום אורכי הגל ועוצמתם, ולא מבחינת עוצמת התאורה באופן כללי. כבר הוכח, כי בדיקה לא אמינה עלולה להוביל לאפליה במקומות עבודה בהם נדרשת בדיקת ראיית צבעים כתנאי להעסקה. לכן, רק שימוש בתא תאורה ייעודי יניב תוצאות אמינות של בדיקת עיוורון הצבעים.

מה זה תא תאורה?

עקרונית, כדי לקבוע את עוצמת האור על דוגמת צבע, ניתן להשתמש במד תאורה ולהרחיק או לקרב את הדגימה למקור האור לפי עוצמת האור הדרושה. אלא שלרוב קיים קושי טכני לבצע זאת בפועל. לכן, הדרך הטובה ביותר היא להשתמש בתא תאורה – תא שיוצר סטנדרטיזציה בינלאומית קבועה לעוצמת האור המאירה את דוגמת הצבע.

לצערי, מעטים המקומות בארץ שעורכים בדיקות עיוורון צבעים על פי התקן. אנו נתקלים במצבים רבים, בהם במקומות כמו צה"ל, בתי חולים ומקומות עבודה שונים, חורצים גורלות על פי בדיקה שאינה עומדת בתקן. אצלנו בקליניקה האופטומטרית "מאיר עיניים", כל סוגי בדיקות ראיית הצבעים מבוצעות על פי התקן על כל דרישותיו, כולל התאורה התקנית בתא תאורה.

סיבות לבצע את הבדיקה ב"אופטיקה מאיר עיניים"

 

1. מגוון הבדיקות מקיף ביותר: אנו מציעים את כל סוגי הבדיקות המקצועיות: אישיהארה, D-15 ו-HRR. הדבר מאפשר לנו להתאים את הבדיקה באופן המדויק ביותר לגיל ולמצב של הנבדק.
2. תנאי בדיקה בסטנדרט בינלאומי: ממש כפי שכלל בדיקות הראייה אצלנו מתקיימות בתנאים הקפדניים ביותר, כך גם בדיקות עיוורון הצבעים. כל הבדיקות מתבצעות בתא תאורה ייעודי, בהתאם לתקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר, שמספקות תוצאות מדויקות ואמינות שיהיו קבילות בכל מקום.
3. מכשור מתקדם ועדכני: אנו משתמשים במכשור המתקדם והמדויק ביותר בעולם, ומקפידים על עדכון וכיול שוטף של כל הציוד.
4. ניסיון ומקצועיות: הצוות שלנו מנוסה ומיומן בביצוע הבדיקות השונות, כולל התאמה שלהן לגיל וליכולת שיתוף הפעולה של הנבדק.
5. ליווי ושירות אישי: אנו מעניקים לכם מעטפת מלאה – החל מתשאול מקיף, דרך ביצוע כל הבדיקות הנדרשות, ועד מתן הפתרון המתאים ומעקב ככל הנדרש.
6. אישורים מוכרים: אנו ב"אופטיקה מאיר עיניים" עובדים לאורך שנים רבות מול כל הגופים הרלוונטיים – כולל צה"ל, משרד הביטחון, מוסדות להשכלה גבוהה ומעסיקים שונים.

שאלות נפוצות על בדיקת עיוורון צבעים

1.    איזו בדיקה נדרשת ע"י מוסדות רשמיים כמו צה"ל וכוחות הביטחון?

הבדיקה הנדרשת ע"י מוסדות אלה היא בדיקת D-15, הנחשבת למקיפה ביותר ומזהה את סוגי הליקויים השונים וחומרתם.

2.    מהי הבדיקה המתאימה ביותר לילדים קטנים בגיל גן?

הבדיקה המתאימה ביותר לילדים קטנים שעדיין לא מזהים מספרים, היא בדיקת HRR. האבחון בבדיקה זו מתבצע לפי זיהוי צורות ולא מספרים.

3.    מהם התנאים הייחודיים הנדרשים לבדיקת עיוורון צבעים?

מבחן עיוורון צבעים צריך להתבצע בתאורה מדויקת. לכן, אבחון מקצועי מתבצע בתא תאורה ייחודי, העומד בתקנים בינלאומיים.

4.    האם ניתן לתקן עיוורון צבעים?

לא, אך יש עזרים שיכולים לשפר את הליקוי, כמו משקפיים מיוחדים. משקפיים אלו מצוידים בפילטרים אופטיים המגבירים את הניגודיות בין אורכי הגל המבלבלים (כמו אדום וירוק), ובכך עוזרים להבחין טוב יותר בין הגוונים השונים. אמנם משקפיים כאלה עשויים להקל, אך הדבר החשוב ביותר הוא מודעות לבעיה והבנה של דרכים להתמודדות עם הליקוי, שאנו מספקים לכם אחרי האבחון.

5.    האם אפשר לזהות עיוורון צבעים בבדיקת ראייה רגילה?

לא. גם לאדם עם חדות ראייה מושלמת יכול להיות עיוורון צבעים, ולכן בדיקת ראיה רגילה לא תזהה זאת.

לסיכום, בדיקת עיוורון צבעים היא בדיקה פשוטה, מהירה ולא פולשנית, שיכולה לחסוך הרבה תסכול וקשיים. כדי לבצע אותה באופן אמין ומדויק, יש להבין את סוגי האבחונים השונים וליצור את תנאי הבדיקה המדויקים לפי התקן.

אופטיקה מאיר עיניים – בדיקות עיוורון צבעים אמינות בסטנדרט בינלאומי

נעים מאד, אני מאיר בן-ורון, אופטומטריסט קליני עם ניסיון של 25 שנה בתחום. אני יודע, שלדיוק יש משמעות מכרעת כאשר מדובר בבדיקת עיוורון צבעים. בין אם מדובר בילד שזקוק לתמיכה נכונה בבית הספר, ובין אם אתם עומדים לפני מיונים לקורס טיס, לסיירות או למקום עבודה, אתם זקוקים לבדיקה מקצועית שעומדת בכל תנאי התקן.

אצלנו ב"אופטיקה מאיר עיניים", אנו מבצעים את מגוון המבדקים הרחב ביותר בארץ (HRR, D-15 ואישיהארה). כל הבדיקות מתבצעות תחת תנאי תאורה קפדניים בתא ייעודי, כדי להבטיח לכם תוצאה אמינה וקבילה בכל מוסד. המטרה שלי היא להעניק לכם לא רק אבחון טכני, אלא את הביטחון המלא והכלים המדויקים להתמודדות עם הליקוי, תוך ליווי אישי לאורך כל הדרך.

אם אתם זקוקים לבדיקת עיוורון צבעים מקצועית, אני ממליץ לכם לא להתפשר על פחות מהסטנדרט הגבוה ביותר. צרו איתנו קשר במספר 054-5544374 (בטלפון או בוואטסאפ), ונתאם לכם תור לבדיקה יסודית ומדויקת.